<h1>שו"ת הרשב"א ח"ב סימן רכ"ח</h1>
<h2>דף כב:</h2>
ולענין מה שאמרתם (שהישב) [שאישב] לכם מה שכתב הרמב"ם ז"ל [פי"ב ממלוה ה"ה] במנה זה ושדה זה נותנין ואין צריך להעמיד אפטרופוס, ובנמצאת שדה שאינה שלו כתב נזקקין להם ומעמידין אפטרופוס לטעון ולדון. מה הישב דברי הרב ז"ל וגם בעינינו דבריו מתמיהין במקום זה, שהרי בהדיא אמרינן בערכין פרק שום היתומים [כ"ב ע"ב] והיא אותה שהביא הרב אלפסי ז"ל בפרק אלמנה ניזונית, אמר רבא הלכתא אין נזקקין לנכסי יתומים כלומר משום חשש שובר ואם אמר תנו שדה זו ומנה זו נזקקין ואין מעמידין אפטרופוס אמרי נהרדעי בכלהו נזקקין ומעמידין אפטרופוס לבד מנמצאת שדה שאינה שלו דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן, פירש כלהו ואפילו במלוה דנהרדעי [ו]היינו דרב נחמן דאמר התם מריש לא הוה מזדקיקנא לנכסי דיתמי כיון דשמעינא להא דאמר רב הונא חברין משמיה דרב יתמי דאכל[י] דלאו דידהו ליזלו בתר שבקיהו מכאן ואילך מזדקיקנא לבד מנמצאת שדה שאינה שלו דנזקקין ואין מעמידין אפטרופוס אמר רב אשי הלכתא אזדקוקי לא מזדקיקינן דהא אמר רבא הלכתא אין נזקקין ואי מזדקיקינן מוקמינן אפטרופוס דהא אמרי נהרדעי, פירש רב אשי פסק להחמיר כדברי רבא וכנהרדעי כרבא דאמר דאין נזקקין למלוה לבד מתנו מנה זו ושדה זו ודלא כנהרדעי דמקילי ואמרי דנזקקין בכלהו, (ואמנה) [ובמנה] זו ושדה זו מחמיר כנהרדעי דאמרו בכלהו מעמידין אפטרופוס לבד מנמצאת שדה שאינה שלהם (דאחזקינן) [דאחזוקי] סהדי בשקרי לא מחזקינן בין לרבא בין לנהרדעי. נמצאת אומר דלרב אשי דהוא בתרא אפילו בשדה זו ומנה זו מעמידין אפטרופוס ובנמצאת שדה שאינה שלו אין צריך להעמיד אפטרופוס. ואולי יפרש הרב כך, אמר רב אשי איז[ד]קוקי לא מזדקיקינן במלוה דהא אמר רבא אין נזקקין ואי מזדקיקינן כלומר אי איכא בי[ה] דינא דסבירא ליה דנזקקין למלוה כנהרדעי וכרב דאמר יתמי דאכלי דלאו דידה[ו] ליזלו בתר שבקייהו מעמידין להו אפטרופוס מיהא דהא אמרי נהרדעי גופייהו מעמידין אפטרופוס לבד מנמצאת שדה שאינה שלהם דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן לנהרדעי, ומיהו בשדה זו ומנה זו אין צריך להעמיד אפטרופא חדא דנהרדעי גופייהו לא אמרוה בשדה זו אלא במלוה וכיוצא בה שצריך לדון ולחפש אחר זכותן של יתומים אבל במנה זה ושדה זו שהוא מודה בו או מצוה כו' ממש מה אנו צריכין עוד לחקור ולדון. ובנמצאת שדה שאינה שלו אמרינן לרבא דצריך להעמיד אפטרופא דהוה ליה כמנה סתם שהרי יש לדון ולדקדק בדברי העדים, או שמא חזר האב ולקחה האב ממנו וכעובדא דההוא אפטרופא דסוף פרק דייני גזירות [כתובות ק"ט ע"ב] דאמר אילו הוה אבוהון קיים הוה טעין חזרתי ולקחתיו ממנו ואמר אביי כל מאן דמוקים אפטרופא נוקים כי האי, וכשיעמיד אפטרופא יחזר אחר זכותם, וכענין שאמר רבא במנה סתם ושדה סתם. ומה שכתוב בספרים בדרב אשי לבד מנמצאת שדה שאינה שלו, לאו אסוקי מלתא דרב אשי הוא ולומר שהוא פוסק כן אלא אסוקי מלתא דנהרדעי היא ולרב אשי לא סבירא ליה, כך השמועה לדעת הרב ז"ל ואינו נכון, והנכון מה שכתבנו תחלה.
